איך לחזק את הביטחון העצמי של ילדים ובני נוער
אחד האתגרים המורכבים ביותר בהורות המודרנית הוא ליווי ילד החווה חוסר ביטחון עצמי.
עבור הורה, הצפייה בילד שנמנע מהזדמנויות, חושש להביע את דעתו או לחלופין, מפגין ביטחון מופרז ותוקפנות כדי להסוות פגיעות
היא חוויה כואבת ומעוררת דאגה.
כדי לסייע לילדים לבנות חוסן פנימי, יש להבין תחילה את המנגנונים המעצבים את הביטחון העצמי ואת הדרכים שבהן ניתן להשפיע עליהם
מהו ביטחון עצמי וכיצד הוא מתעצב?
ביטחון עצמי אינו תכונה מולדת, אלא תולדה של הדיאלוג הפנימי שהילד מנהל עם עצמו.
זוהי ה"תשתית השקטה" המאפשרת לו להרגיש ראוי ללא קשר להצלחות או לכישלונות רגעיים.
כאשר התשתית הזו איתנה, הילד פועל מתוך תחושת מסוגלות.
כאשר היא רעועה, העולם נתפס כמקום שיש להתגונן מפניו.
חוסר הביטחון עשוי להתבטא בשתי דרכים מנוגדות:
- הפנמה והימנעות: שתיקה, הימנעות מהתנסויות חברתיות וצמצום עצמי.
- החצנה ומגננה: התפרצויות זעם, וכחנות או מוחצנות יתרה. במקרים אלו, ההתנהגות ה"חזקה" היא למעשה מנגנון הגנה שנועד להסתיר תחושת נחיתות או פחד מביקורת.
אתגרי הדור הנוכחי:
אם בעבר קשרנו קשיי דימוי וביטחון עצמי בעיקר לגיל ההתבגרות, כיום אנו רואים ירידה בגיל שבו מופיעים אתגרים אלו.
ילדים מגיל צעיר חשופים כיום ללחצים חברתיים אינטנסיביים דרך הרשתות החברתיות,
להשוואתיות בלתי פוסקת ולחשיפה לחרמות ונידוי חברתי גם מחוץ לכותלי בית הספר
סביבה כזו מחלישה את הביטחון והדימוי העצמי עוד לפני הכניסה לגיל ההתבגרות הרשמי.
כלים לחיזוק הביטחון העצמי בבית
השינוי המשמעותי ביותר מתחיל בזיהוי המעגל שבין מחשבה, רגש והתנהגות.
להלן מספר עקרונות שניתן ליישם בעבודה מול הילדים:
- בחינת ה"אמת" של המחשבה (שימוש בפרשנות) המוח שלנו נוטה להכליל מצבים ולהפוך אותם לאמיתות מוחלטות. כשילד אומר "אני לא מספיק טוב" כי הוא לא הצליח במבחן אחד המוח שלו מקבל את האמירה כעובדה. כהורים, ניתן לסייע לו לפרק את ההכללה הזו:
- בדיקת עובדות: " האם זה באמת נכון שאתה 'אף פעם' לא מצליח? בוא נבחן את המציאות ונמצא מקרים שבהם פעלת בהצלחה".
- ערעור משפטים מוחלטים: אם הילד מרגיש "לא שווה" חשוב להציף תחומים אחרים שבהם הערך שלו בא לידי ביטוי, כדי להרגיל את המוח לראות תמונה מלאה ומאוזנת יותר.
- שינוי לשוני ככלי לאימון המוח: השפה שבה אנו משתמשים מעצבת את המבנה התודעתי שלנו. מעבר משפה שלילית ("אני גרוע בזה") לשפה חיובית ומחבקת ("אני מתנסה, לומד ומתקן על הדרך") מאמן את המוח להתמקד ב"יש" ובאפשרויות הפעולה. כשהדיבור הפנימי משתנה, המוח מתחיל לזהות הזדמנויות במקום סכנות.
הדרך שלי: אימון רגשי ושינוי תודעתי
מתוך הבנת המנגנונים הללו, בקליניקה שלי אני מלווה ילדים ונוער בתהליך של בניית חוסן פנימי . העבודה שלי משלבת מספר עקרונות מקצועיים:
- מודל אפר"ת: עבודה על שינוי הפרשנות של הילד לסיטואציות בחייו. אנו לומדים ששינוי בפרשנות מוביל לשינוי ברגש ובתגובה ההתנהגותית. הילד/ה לומדים להבין מה קורה להם בין האירוע שקרה לדרך בה הגיבו ולעצור בזמן כדי לבחון ולשנות את התגובה
- NLP ודמיון מודרך: שימוש בשפה ובכלים תודעתיים כדי "לתכנת" מחדש מחשבות מעכבות. אנו פועלים לשחרור רגשות קשים ובניית דיבור פנימי מעצים, תוך שימוש בדמיון מודרך המאפשר למוח לחוות הצלחה ולהטמיע אותה.
- מיקוד בתוצאה: המטרה היא ללמד את הילד שיש לו זכות לעצור, לבחון, ולהחליט איך נכון לו להגיב מבין האלטרנטיבות שיש לו גם אל מול לחץ חברתי וגם ברגעים של סערה רגשית.
בואו נאפשר לילדים שלנו לבנות ביטחון עצמי חזק כדי שיוכלו לפרוש כנפיים ולעוף על החיים שלהם כשהם אוהבים ומעריכים את עצמם